ביאור:בראשית מח יג
בראשית מח יג: "וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח יג.
וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם[עריכה]
ליוסף היה חשוב מאוד שמנשה יבורך בימינו של יעקב, ולכן הוא שם את מנשה בשמאלו והציג אותו ליעקב בצד ימין של יעקב שישב מולו על המיטה:
- "אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל"
- "וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל"
לא ברור ממתי עמדו הילדים בצורה הזו. האם יוסף העמיד את מנשה משמאלו כאשר הם היו ""מֵעִם בִּרְכָּיו" (ביאור:בראשית מח יב)?. אין ספק שלפני שיוסף הביא אותם ליעקב הוא לא החליף ביניהם ושינה צדדים.
למרות שיוסף שמע בפרוש את דברי אביו: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה), והבין שאפרים מקבל את הברכה ואת הבכורה, כי שמו הופיע ראשון, יוסף המשיך בתוכניתו להעניק למנשה את הברכה הגדולה.
לא מספיק שיעקב אמר את שמו של אפרים לפני מנשה, ואחר כך שם יד ימין על ראשו של אפרים, יעקב עוד הסביר ליוסף: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (ביאור:בראשית מח יט).
וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל[עריכה]
יוסף שם את מנשה, בכורו, משמאלו. הוא רצה להקל על יעקב להציב את ידיו ישר קדימה. אולם בכך, ולו רק לרגע קל, הוא עצמו הוריד בערכו של מנשה. יעקב כבר ברך את אפרים ומנשה אולם לא ברור עם כובד הראיה מנע ממנו לזהות מי הם הילדים. כיוון שיעקב רצה להגדיל את ברכתו לקטן, ייתכן שיעקב לפחות ראה שהילד הקטן היה משמאלו.
קיימת אפשרות שיעקב לא ראה מי הקטן והוא חשב שיוסף החזיק את בכורו מימינו, ולכן הבכור יהיה לשמאלו ולכן הוא הצליב את ידיו. אבל מדבריו של יעקב ניתן להבין שהוא ידע שהקטן הוא אפרים ושהוא רצה לשים את ימינו על ראשו של אפרים.
תוכניתו של אלוהים[עריכה]
אברהם, יצחק, יעקב ויוסף ניסו לקבוע את גורל בני ישראל ולבחור את יורשם, אולם אלוהים הפעיל את תוכניתו בלי להתחשב בהם.
- אברהם בקש שישמעאל ישאר בנו היחיד, ואחר כך סרב לשלוח אותו למדבר.
- יצחק רצה שעשו יקבל את ברכת אדוני. הוא לא חשב ששניהם יחיו ביחד או נתן לאלוהים לבחור.
- יעקב בחר את יוסף ונתן לו כותונת פסים. כותנת הפסים גרמה שהוא ימכר לעבדות, יעלה לנהל את בית פוטיפר, ישלח לכלא, יעשה משנה למלך, יציל את משפחתו, יגרום להם עבדות, וכך הם יצאו וקיבלו את התורה. הכל קרה הפוך: רע היה טוב, וטוב הביא לרע במעגלים חוזרים.
- כאן יעקב ויוסף נאבקים מי מבני יוסף יקבל את הבכורה, והברכה המועדפת גרמה לאובדנם.[1] בסוף יהודה ניצח ובנימין ולוי שרדו איתו.[2]
וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו[עריכה]
יוסף לא שלח את הילדים לפניו. הוא הלך עם הילדים עד יעקב והמשיך להחזיק בידיהם. אפשר להבין שהם היו ילדים קטנים וכל הביקור היה הרבה שנים לפני שיעקב נפטר ובני יוסף היו כבר בוגרים.
יוסף היה יכול לסרב להתקרב ליעקב ולמנוע את הברכה הזאת, לאחר שהוא שמע את יעקב אומר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה). אולם כנראה יוסף לא העלה בדעתו שזה מה שיעקב יעשה לו, ועוד יעקב יוסיף שהבחירה נעשתה לפי רצונו של אלוהים, ככתוב: "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו ... הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים" (ביאור:בראשית מח טז).
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אפרים ומנשה זכו בצפון כנען, ככתוב: " יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב, וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן" (יהושע יח ה).
וכיוון שהצרות הגיעו מהצפון (ארם, אשור, בבל) בני יוסף סבלו יותר התקפות, סוככו על יהודה, הוגלו ראשונים ואבדו - ^ כשחזרו הגולים בפקודת כורש "וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן" (נחמיה יא ד).